פנחס תשעז בנות צלפחד חלוקת הארץ 

כן בנות צלפחד דברת/ עש"ק פינחס תשע"ז

וידבר יהוה, אל-משה לאמר.לאלה, תחלק הארץ בנחלה--במספר שמות. לרב, תרבה נחלתו, ולמעט, תמעיט נחלתו:  איש לפי פקדיו, יתן נחלתו. אך-בגורל, יחלק את-הארץ:  לשמות מטות-אבתם, ינחלועל-פי, הגורל, תחלק, נחלתו--בין רב, למעט.(במדבר פינחס כ"ו נ"ב-נ"ו)

לאור ציווי זה של הקב"ה, פונות בנות צלפחד אל משה ואומרות:  למה יגרע שם-אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה-לנו אחזה בתוך אחי אבינו.  (שם כ"ז ד')

בנות צלפחד מבקשות נחלה. משה מביא דבריהם לפני ה' ונענה: כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את-נחלת אביהן להן.ואל-בני ישראל תדבר לאמר  איש כי-ימות ובן אין לו והעברתם את-נחלתו לבתו ואם-אין לו בת ונתתם את-נחלתו לאחיו ואם-אין לו אחים ונתתם את-נחלתו לאחי אבי ואם-אין אחים לאביו ונתתם את-נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו... (שם שם ז'-י"א)

מוסיף ואומר (בסוף פרשת מסעי, ל"ו ה') ...ויצו משה את בני ישראל על פי ה' לאמר...  ולא-תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל-מטה  כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל. (שם שם ז').

הגמ' במסכת בבא בתרא (דף קכ"ב ע"א) אומרת תניא עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים.  

חלוקת הארץ אומרת הגמ' (שם) לא נתחלקה אלא בגורל, שנאמר  (במדבר כ"ו נ"ה) אך בגורל ולא נתחלקה אלא באורים ותומים, שנאמר (שם שם נ"ו) על פי הגורל.

ובהמשך הגמ', חלק השלוש עשרה מיועד לנשיא (אמר רב חסדא, לנשיא), מפרש הרשב"ם (ד"ה לנשיא): מלך המשיח.

לאור דברים אלו יש לברר, מדוע חולקה הארץ כלל ?בפרט מדוע לשבטים ? עד כדי 'ולא-תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל-מטה', יתרה מזו מדוע החלוקה מורכבת כל כך? עד כדי הצורך לחלוקה על פי ה' ובאורים ותומים.

ארץ ישראל הובטחה כנחלה לעם ישראל! קיומה של הארץ בידי עם ישראל תלויה בהיות עם ישראל עושה דבר ה'.

אומרת התורה,  אם-בחקתי, תלכו; ואת-מצו‍תי תשמרו, ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם, בעתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את-בציר, ובציר ישיג את-זרע; ואכלתם לחמכם לשבע, וישבתם לבטח בארצכםונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה, מן-הארץ, וחרב, לא-תעבר בארצכם.

ובאם לא תעשו את דבר ה', אומרת התורה :

ואם-לא תשמעו, לי; ולא תעשו, את כל-המצו‍ת האלהואם-בחקתי תמאסו, ואם את-משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את-כל-מצו‍תי, להפרכם את-בריתיאף-אני אעשה-זאת לכם……. ונתתי את-שמיכם כברזל, ואת-ארצכם כנחשה ותם לריק, כחכם; ולא-תתן ארצכם, את-יבולה, ועץ הארץ, לא יתן פריו.

ארץ ישראל ,אשר נמצאת בידי העמים עובדי עבודה זרה, הובטחה לעם ישראל. כדי לזכות בארץ זו, על עם ישראל לגאול הארץ ולטהרה מעבודת הכוכבים ולהעלותה לידי, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה  (עפ"י דברים עקב י"א י"ב). ארץ אשר מכילה את קדושת שפעו של הקב"ה, ארץ אשר, כדברי הזהר, מהווה מקור מזון גשמי ורוחני לעם ישראל אשר משפיע הוא מזון כזה לכל האומות כולם. 

כידוע ארץ ישראל  נחלקה לשבטי ישראל, למעט שבטי ראובן גד וחצי שבט המנשה, אשר ביקשו ונענו לקבל חלקם בעבר הירדן המזרחי. אומר הרמ"ק[1] " לכן לא נשלמה שכינה בארץ ישראל מפני ראובן וגד וחצי שבט המנשה שנשארו חוצה ובהכרח ניצוץ שכינה עמהם... ולא כן לעתיד אלא י"ב שבטים כולם מיוחדים בארץ ישראל כנודע".

לאור דברים אלו ננסה להסביר ענינה של החלוקה לשבטים כמו כן חלק הי"ג אשר נשאר למלך המשיח, ומדוע כל זאת נעשה על פי ה'.

לכל אדם מישראל יש ד' אמות בארץ. כידוע לאחר חטא האדם הראשון ,כל נוצר יהודי הינו חלק מאברי האדם הראשון[2]. תפקידו של האדם לתקן חלק זה. בהישלם התיקון של כולם, יתוקן חטאו של האדם הראשון, ובע"ה - ובא לציון גואל.

גם ארץ ישראל, כדברינו, עלינו לגאלה מטומאת הגויים, עלינו להביאה לקדושתה[3] לכל אדם מישראל ישנם ד' אמות אותם עליו לתקן ולגאול מטומאת הגויים. בהישלם התיקון הכללי, והייתה הארץ לכם.

כל אדם מישראל הינו בעל תפקיד תיקון התואם והמותאם לו, כל אדם כל שבט חלקו בתיקון שונה מענינו וממיקומו[4]. על מנת להביא לתיקון השלם, יש לתת לכל אדם ולכל שבט החלק התואם למהותו. חלוקה זו איננה קיימת כי אם על פי ה'.

החלק הי"ג הינו חלקו של מלך המשיח, ישנו החלק אשר יוכל להיתקן רק על ידי מלך המשיח, חלק זה יתוקן רק לאחר היתקן י"ב החלקים כולם, כדברי הגמ' עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים .

האדם נתקלל לאחר חטא האדם הראשון בזעת אפיך, תאכל לחם . יש קושי וצורך בעבודה קשה להוציא לחם מן הארץ. בקללה זו ישנה הבטחה, כאשר בחינת עבודתך תהיה בזעת אפיך, מובטח אתה שתאכל לחם. ארץ ישראל איננה מוציאה פירות באושים, ארץ ישראל בחינתה הינה ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את-בציר, ובציר ישיג את-זרע; ואכלתם לחמכם לשבע. (ויקרא בחקותי כ"ו ד' ה')

בהיות המצב שונה, פרי האדמה הינו פרי מד' אמות אשר לא נגאלו מטומאת הגויים, פירות אלו הינם פירות נכר. פירות אלו אינם פירות ארץ ישראל, אלו פירות אשר גדלים בקרקע אשר טומאת הגויים בה.

שלמותו של האדם הינה במילוי תפקידו בעולם, על כן דרשו בנות צלפחד את חלק אביהן אשר לא-היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת-קרח. ביקשו בנותיו להמשיך ולטהר חלק אביהן בארץ ישראל.

כן בנות צלפחד דברת !!!!

שבת שלום

דויד לקס _אמת

[1] דרשה של הרמ"ק בפירושו לזוה"ק "אור יקר" מכת"י.

         [2] שמות רבה פרשת כי תשא פרשה מ' ג':

ראה קראתי בשם בצלאל, הה"ד (קהלת ו) מה שהיה כבר נקרא שמו אמר הקדוש ברוך הוא מי שהתקנתיו מראש שיעשה המשכן כבר קראתי לו שם, מהו ונודע אשר הוא אדם, עד שאדה"ר מוטל גולם הראה לו הקדוש ברוך הוא כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם, ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בעיניו, ויש בחוטמו, ויש בפיו, ויש באזנו, ויש במלתין (זה מקום הנזם), ותדע לך בשעה שהיה איוב מבקש להתווכח עם הקדוש ברוך הוא ואמר (איוב כג) מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט, הקדוש ברוך הוא משיבו אתה מבקש להתוכח עמי (שם /איוב/ לח) איפה היית ביסדי ארץ, מהו 'איפה', א"ר שמעון בן לקיש אמר לו הקדוש ברוך הוא איוב אמור לי האיפה שלך באיזה מקום היתה תלויה בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, אם יודע אתה באיזה מקום היתה איפתך אתה מתוכח עמי...עכ"ל המדרש.

אור המאיר (ר' זאב מזוטאמיר, תלמיד המגיד ממזריטש זיע"א) דברים לסוכות

 ...ומעתה תחזה גודל הזהירות והנקיות שצריך להיות על כל אחד מישראל, עתה בזמן השמחה, ולהתבונן במעוז שכלו ועומק לבו, אם יש לו איזה חלק מצד כשרון פעולותיו, וקבלת עול מלכותו מראש עד סוף, מראש השנה עד עצרת, מה גרם למעלה, אם יש לו חלק בבנין קומת השכינה, אשר זהו עיקר השמחה, להיות ה' איש מלחמה שמח את אשתו יראת ה', עתה בגמר תיקונה ובניינה, ומי הוא הבונה, הלא הכל מצד נשמות ישראל, לערך אחיזתם בקומתה כנזכר, והיא העולה עמהם להתפאר במעשיהם, לומר חזי במה ברא אתינא לקמך, ומראה לפניו קיבוץ כללות נשמות ישראל, כי הוא דמות דכל דמיונות מתחזין בה, ובהתאספם יחד גורמים כללות בחינת היחוד, ונמצא ראוי שכל אחד מישראל, יתבונן בפנימות מחשבתו, איה איפוא בחינת היחוד שגרם בעצמו, לערך בחינות.

ואתה תחזה ששאל הקדוש ברוך הוא לאיוב, איפה היית ביסדי ארץ (איוב לח, ד), ונתעוררו חז"ל (שמו"ר מ' ג'), באיזה איפה, והכוונה כלפי דברינו הנאמרים אשר אנו בני ישראל כלנו איש אחד נחנו, קומת אדם הראשון מראש עד עקב, כל אחד באיזה איפה הידוע, כשהסתכל הקדוש ברוך הוא על כללות הנשמות, הכלולים בקומתו של אדם הראשון, שנוקב והולך מאז עד אז סוף כל הדורות, וצפה התענוג והשעשועים שיקבל מכשרון מעשיהם הטורבפים, זה הגורמת, חיבור זווג יסוד עם ארץ העליונה, לברוא העולם בשבילם, ולזה שאל לאיוב, איפה הייתי ביסדי ארץ, כלומר בזווג יסוד עם ארץ, באיזה איפה היית בקומת האדם הראשון, לגרום בחינת היחוד כמו כללות נשמת ישראל, כל עדת ישראל יעשו אות השפעתו, לחבר יסוד בארץ בתחלת הבריאה.

[3] ר"ל לגילוי הקדושה הטמונה בה, (סוגיה נכבדת עד למאוד, האם לארץ  ישראל יש קדושה עצמית, או קדושתה נובעת מקיום המצוות בה).

[4] לכל יהודי חלק בארץ ישראל כנגד החלק בתורה

לא?לה תחל?ק הא?רץ בנחל?ה במספ?ר שמ?ות (במדבר כ"ו נ"ג) בענין חלוקת הארץ וקישורה ל'שמות', מבאר השפת אמת דבר נפלא ואלו דבריו: (פינחס שנת תרמ"ו) בענין המנין בפרשה זו. דבתחלת המדבר היה המנין לצורך קבלת התורה, וזה המנין היה לענין ארץ ישראל [מעין דבריו של הנצי"ב בהקדמתו לחומש במדבר, יראו עיני המעיין וישמח לבו]. דכמו שיש לכל איש ישראל חלק מיוחד בתורה, כמו כן יש לכל אחד חלק בארץ ישראל, כמו שנאמר, לאלה תחלק הארץ. כי הנה ארץ ישראל הוא בחינת התורה שבע"פ, דהתורה כולל כל הג' בחינות עולם שנה נפש. וכמו שנבחרו בני ישראל להיות נפשותם מוכנים אל מצוות התורה, כמו כן א"י [ארץ ישראל], כדאיתא מצוות התלויות בארץ שאין נוהגין בחו"ל. והיינו שאין הארות מצוות אלו יכולין להתגלות רק בארץ ישראל. וכמו כן בזמן יש מ"ע [מצוות עשה] שהזמן גרמא שא"י [שאין יכולים] ג"כ להתגלות רק בזמנים אלו שבתות וימים טובים. וזמנים אלו ומקומות אלו מיוחדים רק לבנ"י. וכל המנינים שבתורה הוא להעמיד לכל אחד בשורשו, וזה שנאמר [במדבר כ"ו ה'] לחנוך משפחת החנוכי כו', פירוש לחנוך שלמטה נמשך משפחת החנוכי הידועה שהוא שורש השייך לו. וזה שאמרו חז"ל [שיר השירים רבה ד' על הכתוב 'גן נעול'] שזה השם מעיד עליהם. פירוש, שיש להם התדבקות בעולם הנעלם, שזה השם רומז על זה. עכ"ל השפת אמת זיע"א.

שפת אמת שם שנת תרמ"ה ד"ה לאלה תחלק הארץ.

בפסוק לאלה תחלק הארץ כו'. ואיתא שהי' עפ"י גורל וברוה"ק כו'. והענין הוא דכתיב חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי. כי מתנת א"י העיקר בשורש העליון שיש לכל בנ"י חלק בשורש א"י למעלה ולמטה. ולכן המנין שהי' קודם כניסתם לארץ ישראל להעמיד כל אחד על שורשו כמו שהי' המנין מקודם. והיינו תורה שבכתב ושבע"פ. ובב' אלו יש לכל בנ"י חלק כמ"ש שיבנה ביהמ"ק ותן חלקנו בתורתך. ואיתא כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב דכ' ועמך כו' לעולם יירשו ארץ. והגם דפי' ארץ כפשוטו בא"י. מ"מ זה הוא הסימן שיש להם חלק לעוה"ב במה שזוכין בעוה"ז להתדבק בארץ ישראל שהוא השורש של נפשות בנ"י וכתוב ששם עלו שבטים כו' עדות לישראל שבעלייתן לביהמ"ק הי' עדות שיש להם דביקות בשורשם. וזהו השם שמעיד עליהם ועל יחוסם עי"ז שיכולין לעלות לביהמ"ק. וזה הי' השיר שלוים מזמרים בביהמ"ק על ט"ו מעלות והמה הט"ו מעלות מיצ"מ עד ובנה לנו בית הבחירה והמה ט"ו בחי' ודרכים להתקשר עד השורש [וי"ל שהם בכח הג' אבות וי"ב שבטי עליון כנ"ל